ג'לטין – יש שהוא נעשה מצלול וזה סינתטית, או מצמחים; יש שהוא נעשה מעצמות שרופות וכתושות; ויש שהוא נעשה ממיני עור שונים ואף מעור חזיר, או מדגים טמאים, ועיקרו בא לעבות את המאכל ולהקשותו, או לייצב את הכיסוי של התרופות.
ג'לטין העשוי באופן מלאכותי או מצמחים – הרי הוא כשר ללא ספק.
ג'לטין הנעשה מעצמות של נבלות וטריפות, לאחר שנתייבשו היטב – יש מי שכתב, שמעיקר הדין אין בו איסור; ויש מי שכתב, שאם לפני ערבובו במאכל אין הוא ראוי לאכילה, הרי זה מותר, ואין אומרים בזה אין מבטלין איסור לכתחילה, אבל לרוב הוא עשוי כך, שהוא ראוי לאכילה גם לפני ערבובו במאכל, ואז אין להקל.
ג'לטין הנעשה מעורות של נבלות וטריפות – יש מי שכתב, שהוא אסור, אף אם לא היה ראוי לאכילת כלב קודם ערבובו, בין שעבר עיבוד, ובין אם עשוי מעורות פשוטים ובלתי מעובדים, ויש מי שכתב, שסתם ג'לטין העשוי מעורות של בהמות טמאות – אסור, אבל אם עיבדו את העורות למנעלים וכלים, הג'לטין העשוי מהם מותר.
יש מי שכתב, שמעיקר הדין אסור לבלוע תרופה העטופה מקפסולה שעשויה מג'לטין, אך מעשים בכל יום, שבולעים סממנים בקפסולות אף לחולה שאין בו סכנה; ויש מי שכתב, שמותר לבלוע קפסולות העשויות מג'לטין, ואין צורך לפתוח הקפסולות כדי לבלוע רק את החומר הפעיל, אפילו בחולה שאין בו סכנה.
תרופות המכילות כמות קטנה של סוכר-חלב, אין כל איסור לבלוע אותם אחרי סעודת בשר, ואין צורך להמתין כלל.
